קודם כל, חשוב לי לומר לך שהמצב שאינך יכולה לקיים יחסי מין, אינו דבר נדיר.
ישנה הערכה כי כמעט שתיים מכל 1,000 נשים באוכלוסייה הכללית ו 20% -40% מן הנשים סובלות מכך.
מסכימה שפחד מקיום יחסי מין או אי קיום יחסי מין בכלל, זו בעיה שכיחה ומתסכלת, ויחד עם זאת אני רוצה לומר לך שהבשורה הטובה, זה שאפשר לטפל בזה ובהצלחה.
ישנן שתי הפרעות לכאבים ביחסי מין כשלאחת קוראים:
"ווסטיבוליטיס" כאב בקיום יחסי מין שעליה ארחיב במאמר אחר, וישנה ההפרעה שנקראת: "וגיניזמוס, הנקראת גם עווית הנרתיק, ועליה נדבר במאמר זה.
וגיניזמוס הכוונה לכיווץ בלתי רצוני של שרירי פתח הנרתיק. כשיש ניסיון לחדירה זה הופך את מעשה העונג לבלתי אפשרי. ייתכן שמדובר בתגובה מגוננת של הגוף, ממש בדומה למצמוץ עיניים בכדי למנוע פגיעה בהן, מפני חול, סנוור או כל דבר אחר.
לא פעם מגיעות אלי נשים שלא מצליחות לקיים יחסי מין עם בן זוגן, לאחר זמן רב במערכת היחסים ואפילו כשהם נשואים. הן כל כך נלחצות מכך שלא יכולות ליהנות, לענג את בן זוגן, להיות האישה שהן רוצות ולטענתן צריכות להיות, ומה גם שאינן יכולות לממש את אימהותן, ולהביא ילד לעולם שבעבורן זה הנורא מכל. איך יכנסו להריון אם הן לא מסוגלות לאפשר לאיבר מין להיכנס פנימה?
אותן נשים נמנעות ממצבים אינטימיים עם בן זוגן, וישנן כאלה שמגיעות לתהליך אישי ונמנעות ממערכות יחסים רומנטיים בכלל, וחבל.
אעשה לך סדר בבלאגן.....
לוגיניזמוס יש שני מצבים:
מצב ראשוני שבה האישה אינה יכולה לקיים יחסי מין בכלל. לא מסוגלת לפסק את רגליה ומתכווצת טרם החדירה. אפילו בתגובה לחדירה דמיונית או חדירה צפויה, עוד בזמן משחק מקדים.
רוב הנשים שסובלות ממצב זה, לא מצליחות להיבדק אפילו בבדיקה גניקולוגית או לקיים יחסי מין הכוללים חדירה. הן אינן מסוגלות לסבול את המחשבה על בדיקה גניקולוגית, וגם מן הסתם ימנעו מביקורי מעקב. שכאן אני חייבת לציין, שישנם בדיקות שחשובות להיעשות כמו בדיקת PAP מדי 3 שנים, ולכן מעקב אצל גניקולוג הינו קריטי, למיניות נשית בריאה.
מצב משני הוא שבו האישה הצליחה לקיים יחסי מין בעבר וכעת אינה יכולה, עקב גורמים גופנים ונפשיים שהתפתחו אצלה במרוצת השנים מכל מיני סיבות.
כיועצת מינית וזוגית אני רואה עד כמה, השפעתה של וגיניזמוס על כל צורותיה עלולה להיות הרסנית למערכות יחסים, ולעיתים כתוצאה מכך, קורה שבני זוג מתוסכלים מפתחים אף הם בעיות מיניות משלהם, כמו בעיה בחשק המיני ובעיית תפקוד זקפה.
אז מה בדיוק מתכווץ?
בהתכווצות הזו מעורבים מספר שרירים המקיפים את פתח הנרתיק וסוגרים אותו, ובמיוחד שרירי רצפת האגן. לעיתים ההתכווצות הזו גורמת לכאבים בשרירי רצפת האגן, במיוחד כשמפעילים עליו לחץ.
בזמן ההתכווצות מתכווצים גם הירכיים, הבטן, הרגליים, כאשר האישה מנסה להצמיד רגלים ולסגת מהגירוי המכאיב. רוב הנשים ממש פוחדות להיפגע ואפילו מתביישות על כך.
כשהתכווצות חוזרת ונשנית, התגובה הופכת לרפלקסיבית לכל ניסיון חדירה, גם בלי הגורם שבישר עליה מלכתחילה.
העניין שמכאן הלופ רק מתחיל מהימנעות לקיום יחסי מין, קשיים במערכת יחסים, כאב או השפלה בשל חוסר היכולת לקיים יחסי מין והחמרה לחרדה, התקפי פאניקה, דכאון ובלבול.
מה בדיוק קורה למי שסובלת מווגיניזמוס?
לרוב אני מוצאת שהאישה חווה בתחושת כישלון עמוקה, על כך שאינה מסוגלת לבטא את אהבתה דרך יחסי מין, ובמקום שתשלוט על גופה, גופה שולט עליה ולרעה.
כמובן שהסיבות לפחד הלא פרופורציונאלי הזה רבות ומגוונות, ובפרט בקיום יחסי מין.
לפחד שכזה ישנם גורמים נפשיים, העלולים ליצור נטייה מוקדמת להפרעה.
אני אספר לכן במה אני נתקלתי כשטיפלתי בנשים החוות וגיניזמוס :
- דחייה ממין עקב העדר חינוך מיני ,או חינוך מיני שלילי מבוסס איסורים הגורם לבושה שמרנות דתית (בפרט במגזר הדתי) – דחיה ממין היא תגובה שמתבססת בדרך כלל על מסרים שליליים שקיבלנו בגיל צעיר, מסרים שנקלטו באופן בלתי מודע. ההנחה הרווחת שדחייה ממין נובעת מהתפיסה המוטעית, כי אברי המין הנשיים הם לא נקיים ומגעילים, ומכאן שהמין הוא מגעיל ולא נקי. כילדים אברי המין שלנו התקשרו לעשיית צרכים, התחושה שאבר המין לא טהור. מכאן גם יוצא שנשים החוות וגיניזמוס ,לרוב אינן מענגות את עצמן בנגיעה ישירה באברי המין, כי זה ממלא אותן בתחושות של גועל. הן אפילו יתקשו להסתכל על אבר מינן במראה.
קרה גם כשעינגו את עצמן בילדותן, חטפו צעקות להפסיק עם זה, ולכאן התלווה גם הבושה.
- טראומות מיניות וחוויות לא נעימות- ניצול מיני, אונס, הליכים רפואיים מפחידים שנחוו בילדות, חוויות לא נעימות המלוות בחשיפת אבר מין.
- כעס על בן זוג בגלל בגידה וחוסר נאמנות (ויגניזמוס שנוצרה בתוך מערכת היחסים)
- · עכבות מיניות
- בורות ומידע שגוי בנוגע למין - השמועה המפחידה ש"מין זה כואב"- אני שומעת את זה המון בקליניקה.
- עמדות שליליות כלפי מין- יחסי מין נתפסים כהפרה או פלישה
- אמונות מגבילות – כמו "אני לא מספיק טובה", "אני כישלון" "קשה בחיים".
נשים שהגיעו אלי חוות אמונה בתת המודע שהן כישלון, לא מצליחניות. הדבר מלווה בקשר ישיר להצלחה שלהן לקיים יחסי מין עם בן זוגן. ישנן נשים שבתת המודע שלהן, האמונה הזו היא חשוכת תקווה שמרגישה כחסרת אונים. הן כבר יוצרות מצב של נבואה המגשימה את עצמה על ידי כך שהחליטו בהחלטה לא מודעת שהן פשוט יכשלו.
- תכונות משפחתיות – גדלה אצל אבא שתלטן, ביקורתי יתר על המידה. הייתה עדה לתקיפה פיסית במשפחה, גדלה בצל עימותים והתעללות בין הורים.
לרוב נשים שחוות ווגיניזמוס תהיינה הילדות ה "טובות" של המשפחה, צייתניות, כאלו שיש להן קושי להביע כעס, צריכות אישור לכל דבר שהן רוצות וכאלה שמפחדות מתוקפנות.
אם שמת לב, למשהו שמיניתי מהרשימה למעלה, חשוב לי שתדעי שאת לגמרי יכולה לטפל בבעיה.
איך ניתן לטפל בווגיניזמוס בשיטה NLP?
כמטפלת NLP שגם מתמחה בטיפול בטראומה בשיטה, אני בעצם חוקרת את החוויה האנושית שגרמה לפחד וההתנהגות הלא רצויה הזו. בהתאם לכך, אני יוצרת שינויים במבנים הפנימיים של תת המודע שלך, בזכות הכלים המדויקים של השיטה נצא מהלופ הזה שאת חווה.
דמייני כמה מדהים היה, אם היית מסתובבת לך עם כפתור, שבכל פעם שהיית רוצה לקיים יחסי מין, היית לוחצת ומשתחררת לסקס נעים וכייפי. נכון שזו חוויה נהדרת?
החוויה המדהימה הזו יכולה להתאפשר לך, בזכות העובדה שהמוח שלך מתנהל באופן אסוציאטיבי ומקשר בין שני דברים שעולים בסמיכות אחד לשני, יוצרים מצב של סיבה ותוצאה וקשר בין קלט חושי למצב רגשי. המוח שלך למד כשמתקבל קלט חושי\ טריגר סביב יחסי מין, המצב הרגשי מופעל כפי שהופעל בעבר. המוח שלך פשוט למד לקשור בין רגשות שליליים כמו פחד\חרדה\בושה ליחסי מין ומעצם החזרתיות שלו, הוא מעלה את זה בצורה מופלאה ומהירה.
בתהליך איתי, אנחנו נתיר את ההתניה בתת המודע שלך שבאופן טבעי, יחסי מין יגררו תגובה רגשית חיובית ורגועה יותר.
השרירים שלך צריכים לנוח, את לא חושבת?
מוזמנת לריסטארט לתת המודע שלך, וליהנות מיחסי מין מתגמלים ומספקים כמו שחלמת.
